אחרי המבול

תערוכה קבוצתית עם בוגרות בתי הספר לאמנות בחיפה והסביבה | 26.9.17 | 19:00

אחרי המבול 
גלריה בית הגפן

פתיחה - 26.9 | נעילה 4.11
פתיחת תערוכה קבוצתית של בוגרות בתי ספר לאמנות מחיפה והסביבה
שני בן אליהו, אורטל זך-טמוזרטי, מרווה טרביה, יארא מחג'אנה, נדאא עסלייה, סומא קעדאן וולא שחאדה
אוצרת: יעל מסר 

התערוכה אחרי המבול מציגה עבודות של בוגרות המחלקות לאמנות ולצילום של בתי ספר לאמנות בחיפה ובאזור הצפון. שבע בוגרות לימודי אמנות באוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמאית ויצ"ו, המכון לאמנות מכללת אורנים והמכון לאמנויות תל חי מציגות בתערוכה את עבודות הגמר שלהן מקיץ 2017. בבסיס הצגתן מחדש של העבודות וקיבוצן בתערוכת נושא עומדים הרצון לבחון את העשייה האמנותית בצפון הארץ ושאיפתה של הגלריה לאמנות בבית הגפן להיות בית לאמנות עכשווית מקומית ואזורית. האמניות המשתתפות בתערוכה מציעות מנעד רחב ומסקרן של דימויים, סיטואציות ואובייקטים ומזמינות אותנו לקרוא דרכם את מציאות החיים הפרטית והקולקטיבית שבתוכה הן פועלות. 
כותרת התערוכה, אחרי המבול, מרמזת למצב פוסט אפוקליפטי בעקבות אסון טבע. ואכן, כל העבודות מתייחסות בצורה ישירה או עקיפה למשבר או טראומה. אנו פוגשים בהן בשרידים של משברים אישיים, פוליטיים או אקולוגיים ובאופן שבו הם מעצבים את החוויה האישית של כל אחת מן האמניות. חוויה זו היא גם, אך לא רק, חוויה נשית הקשורה לשאלות של גוף, חיוּת והמשכיות. טבע, מרחבים פתוחים או עולם החי הם הזירות שבהן מתרחש המאבק הפרטי, ודימוייהם שבים ועולים בתערוכה כביטוי לעולם פנימי וחיצוני, ארכיטיפי לפרקים. 
אולם מה שמעניק לעבודות אלו את כוחן הוא השילוב המפתיע, היצירתי ולעתים אף המטריד של חומרים, מסורות ומרחבים שונים וסותרים. האמניות שעבודותיהן מוצגות בתערוכה עוסקות במתח שבין הטבע לתרבות, בין האורגני למלאכותי, בין החי למת, בין מציאות נתונה לחוויה מדומיינת. חלק מן העבודות מערבבות חומרים לכאורה לא קשורים, בבחינת מין שבאינו מינו, על מנת ליצור שדה הקשרים ומשמעויות חדש. הנחת המוצא היא שהחומר הוא תמיד ביטוי למשהו רחב ועמוק יותר – מסורת, תחושה או אמונה – והשילובים ההיברידיים שמציגות העבודות יוצרים מרחב בלתי מקודד של משמעויות. יצירתו של מרחב שכזה היא גם עניינן של עבודות שבהן השעטנז לא בהכרח נוצר משילובם של חומרים שונים, אלא כתוצאה מחפיפה בלתי אפשרית בין זמנים, מרחבים ומסורות. כאן מגייסות היוצרות את הפוטנציאל הגלום בעבודה האמנותית לברוא מציאות ביניים בעלת זמן ומקום נפרדים. מציאות שאינה מצייתת לסדרים החברתיים הקיימים. 
השילוב בין העכשווי לקדום, בין היומיומי לטקסי ובין הדומם לחייתי מאפשר לנו לחשוב על הביטוי אחרי המבול לא רק ביחס למצב פוסט אפוקליפטי, אלא גם כפוטנציאל. מתוך הפצע והכאב נולדים חיים חדשים: מרחבים מדומיינים מקבלים ממשות ואובייקטים נטענים במשמעויות לא צפויות. דווקא מתוך העשייה האמנותית הספציפית לזמן והמקום הזה צומחת אופטימיות ביחס ליכולת ההשתנות של חומרים, אמונות ואנשים.
















 

תודה על פנייתכם

ההודעה התקבלה במערכת,
נציג שלנו יחזור אליכם בקרוב.