חיפה בגוף ראשון (2025)

אוצרת: ורה גייליס

חיפה – עיר של מפגשים והתנגשויות, של שכבות זיכרון, נופים משתנים, זהויות מרובות ותרבויות מצטלבות.
התערוכה חיפה בגוף ראשון מזמינה את הקהל להתבונן בעיר דרך הפריזמה האישית של אמנים החיים ויוצרים בה. מי שנולדו בחיפה ומי שמצאו בה בית חדש מביאים עימם פרשנויות מגוונות ועמוקות לעיר כמרחב אורבני, רגשי, היסטורי וחברתי. התערוכה מתקיימת ביוזמת ארגון מרכזים לצדק חברתי, הפועל לתמיכה במנהיגות מקומית, קידום הכלה חברתית ויצירת מרחבי שיח ציבוריים. הארגון הוקם בשנת 2016 ופועל ביותר מעשרים מרכזים ברחבי הארץ.

התערוכה מוצגת בגלריה של בית הגפן – מרכז תרבות ערבי-יהודי, הפועל זה שנים כמרחב לדיאלוג בין-תרבותי. הבחירה דווקא במוסד זה אינה מקרית: בית הגפן הוא "מרחב שלישי", בהיותו מקום מפגש של שפות, קהילות ונרטיבים. בהקשר זה, התערוכה מרחיבה את גבולות השיח התרבותי בחיפה ונותנת במה לקולות שלא תמיד נשמעים בזירות המרכזיות.

התערוכה קמה מרצון לעודד דיאלוג פתוח בין קהילות מגוונות בעיר, לאפשר ביטוי אמנותי לאמנים עולים וליוצרים הפועלים בשולי השדה התרבותי ולהציע את האמנות ככלי לחשיבה ביקורתית ולשינוי חברתי. באמצעות ציור, צילום, מיצבים ועבודות מולטימדיה, המשתתפים מציגים מבטים אישיים, אינטימיים והיסטוריים – חיפה מופיעה בעבודות לא רק כזירת חיים, אלא גם כמהות רגשית ודמות ראשית.

כמה מהעבודות שואבות השראה מארכיונים משפחתיים ומשלבות זיכרונות אישיים עם הקשרים ביוגרפיים, פוליטיים ומקומיים. עבודות אחרות חוקרות את העיר כמרחב אורבני משתנה או עוסקות בחיי היום-יום של תושביה באמצעות תיעוד חזותי ורישום מהיר. בין המשתתפים גם יוצרים הפועלים בשוליים של סצנת האמנות המקומית, רובם יוצאי ברית המועצות לשעבר, ויוצרים צעירים שקולם לא תמיד מקבל ייצוג שוויוני.

התערוכה חיפה בגוף ראשון פועלת כמעין מרחב שלישי – נקודת מפגש בין הפרטי לציבורי, בין הממסדי לעצמאי, בין תחושת שייכות לזרות. התערוכה אינה מסתפקת בהצגת עבודות, אלא מבקשת להציע מבט חדש על העיר ולשאול: במה אנו מבחינים כשאנו מביטים בחיפה דרך עיניהם של אחרים?