אוצר: ברק רובין
פתיחה: 8.5.2025 | נעילה: 4.9.2025
תערוכת היחיד של טאהא עפיפי, "סיכום שנתי", עוסקת בניסיון חייו של האמן, בשאלות של זהות ושייכות, ובמפגש בין שפה, מורשת תרבותית ואקטואליה. גוף העבודות, שגובש במהלך שלוש השנים האחרונות, ממוקם על רקע מציאות אלימה ואי יציבות גיאופוליטית.
הפרקטיקה האמנותית של עפיפי משמשת כתגובה לאירועים עכשוויים. תהליך היצירה של סדרות רישומים שונות החל בגיבוש ארכיון אישי, הכולל אוסף של טפסים, תצלומים וחומרים חזותיים שונים שנאספו לאורך זמן. תהליך זה מאופיין, מצד אחד, בתיעוד ובאיסוף של מסמכים פורמליים שמקורם במנגנונים מוסדיים, ומצד שני, בתיעוד ביוגרפי של שגרת חייו של האמן וסביבתו הקרובה.
במהלך העבודה על התערוכה, החומר הארכיוני-התיעודי שימש בסיס לתהליכי הפשטה. הדימויים המוכרים הומרו ליצירות שנועדו לבטא תחושות פנימיות ולגבש פרשנות אישית. שינוי זה לא רק מחדש את השפה האמנותית, אלא גם שואף להשפיע על אופני ההתמודדות עם החוויה האנושית. יצירותיו של עפיפי, אם כן, נובעות מחקירת נרטיבים אישיים ומתחים פנימיים, ובמבט רחב יותר, משקפות ומתמודדות עם סוגיות של זהות, פוליטיקה ותרבות.
במרכז התערוכה ניצבות רשתות עץ, שבתוכן שזורים רישומיו של עפיפי. המבנים, המבוססים על מסגרות חלונות ודלתות, מנותקים מקירות ומבנים אדריכליים מסורתיים, כך שהם "צפים" בחלל התצוגה. מצב זה של תלישות מרחבית מעורר את הצופה לחשוב על מצבי עקירה ואובדן עוגן פנימי. החלונות והדלתות, כמוטיבים מרכזיים, פועלים כסמלים המתווכים בין תפיסה, חוויה ושינוי.
החלונות, כמטאפורה, מסמלים את פעולת ההתבוננות ומאפשרים נקודת מבט, פתיחות ושקיפות; בעוד הדלתות מגלמות סוכנות אישית, גישה ומעבר דינמי בין עולמות שונים, המייצגים תנועה. יחד, שני הסמלים מערערים את הגבולות המקובלים ומעודדים בחינה מחדש של המתח בין פנים וחוץ, בין הפרטי לקולקטיבי ובין העצמי לאחר.
באמצעות מערך סמלים ודימויים, התערוכה מזמינה את הצופה לשאול שאלות על טבעה המשתנה של זהות וחוויה בזמן ובמרחב. היא מעוררת שאלות נוקבות על האופן שבו כאב אינו נתפס רק כמאורע היסטורי מרוחק, אלא כמציאות עכשווית ומיידית, וממצבת את האמנות ככוח טרנספורמטיבי.
"סיכום שנתי" פועלת כעדות חיה, כהזמנה להתבוננות רפלקטיבית, וכמבע עוצמתי הממחיש את כוחה של האמנות להמיר פגיעוּת למרחב של אפשרויות. יצירתו של טאהא עפיפי פותחת פתח לחיפוש פנימי אחר מקור לעמידות, נחישות ורצון כנה להתחדשות מתוך אובדן.